באן טאי

באן טאי שבקופנגן היא הבסיס החדש של התרמילאים ההיפים אחרי שהדרין הפכה לפני כ-10 שנים למרכז תיירות מסיבות פופולארי לצעירים בהיקף רחב הרבה יותר מזה הראשוני של אנשי פסטיבלים, היפים ואנשים בעלי תפיסת עולם פחות מעונבת. ניתן למצוא כאן ישראלים אבל במינון שמשקף, שלא כמו בהדרין לדוגמא, את גודלנו האמיתי בתוך אוכלוסיית עמי אירופה.

ההוויה ההיפית בקופנגן שונה מזו המתקיימת בהדרין, הוויה של מוזיקה פופולארית ובאקטים מלאים בוודקה רדבול. צעירים מלאי עזוז ונערות לאחר סבב טיפוח יומי בספא.

בבאן טאי מדובר בכאלה שמגיעים באופן קבוע מספר שנים לכמה חודשים בכל פעם. מדובר באותו הקהל שמסתובב בקיץ בין הפסטיבלים באירופה כשחלקם אף מתפרנס מתעשייה זו. המוזיקה נעה בין טרנס הארד או פרוגרסיב למינימל וטק האוס במסיבות הקטנות. הוודקה רבול, הפעם בכוס, משמשת בדרך כלל רק כשמשקה מלווה לסוגים אחרים של משני תודעה.

אחת המסיבות הפופולאריות של חבורת באי טאי מתקיימת באנהטה. אנהטה משמשת כמקום המפגש השבועי גם לאנשים מחוץ לבאן טאי.

מקום מפגש נוסף בשנים האחרונות הוא באן סאבאי, המועדון שמנהל את מסיבות האפטר פארטי בקופנגן ונמצא כ-2 דקות נסיעה מהסבן של באן טאי. המסיבות מתחילות לרוב ב-7 בבוקר לאחר המסיבה הגדולה, פול, בלאק, הלף, ג'אנגל ושיבא ונמשכות עד לשעות הקטנות של הלילה.

מבין המסיבות הגדולות, דווקא הקטנות שבהן פופולאריות יותר דוגמת השיבא והג'אנגל, בין השאר בגלל המוזיקה, הקהל שכולל פחות את הבאקט הדס להגדרתם ועלות הכניסה.

מסיבת האפטר פול מון המסורתית בבק יארד היא אולי המסיבה היחידה שמתקיימת בהדרין שאפשר למוצא בה את אנשי השבט של באן טאי. גם זו מתחילה ב-7 בבוקר שלאחר הפול מון וממשיכה עד שעות הערב, אז בדרך כלל עוברים לבאן סאבאי להמשיך ולחוג עם הלבנה את יום חגה.

מרכזים נוספים של אנשי באן טאי ניתן למצוא באס.פי. בונגלוס, מהרעועים בכל קופנגן, אבל המיקום על החוף, המחירים הזולים והדיירים חובבי המסיבות הופכים את המקום לחלומו של כל היפי קשה יום.

החנות של ג'ו וסנדרה, מון טרייב שמוכרת בגדי מסיבות ולהגדרתם פרוגרסיב פאשן. ג'ו מכיר את קופנגן קרוב ל-20 שנים וגר באי קרוב ל-7 שנים, כשאת החנות פתחו לפני כשנתיים. ג'ו משמש גם  כדי ג'יי בבאן סאבאי, כשהחנות ממוקמת על הכביש הראשי ביצאיה מהמועדון.

וכמובן הסבן אילבן שמהווה מרכז תרבות וקודש בפני עצמו. ידוע שכשכלו כל הקיצין, החברים ואולי גם העישונים, ניתן פשוט להגיע לסבן, לשבת בחוץ על הספסל ומשהו כבר יקרה. בכל יום ובכל שעה.